שי-לי בת חצי שנה


היום שי-לי שלנו חוגגת חצי שנה בצל הקורונה אז החגיגה תהיה משפחתית ומצומצמת,
שי-לי, אושר ואני, נערוך ארוחה חגיגית ונשתה כוס יין לחיי החצי שנה הטובה בחיינו.
חגיגה או לא מבלי לשים לב עברה חצי שנה מהלידה, הזמן פשוט לא מורגש וכל פעם זיכרונות של אנשים שונים קופצים בראשי כשהם אומרים "תהנו מהזמן הזה הוא עובר מהר." הם בהחלט צודקים בעניין הזה יאמר לזכותם…
מרגיש כאילו הזמן חומק לי מבין הידיים כי הרי רק אתמול חזרנו מהבית החולים מפוחדים ומרוגשים והנה היום שי-לי כבר בת חצי שנה, או שיש לי חורים בכיסי הזמן או שמישהו לחץ בשלט על X2 במהירות קדימה.
עם זאת שהזמן חולף כל כך מהר הקורונה עשתה דבר שמדענים רבים לא הצליחו, היא עצרה את הזמן !
אנשים נמצאים בבתים מבלי למהר לעבודה, אין לחץ להגיע לפגישה או אפילו לקחת את האוטו לשטיפה…
הזמן עצר ונותרנו בבית רק שלושתנו, מנקודת מבט מסוימת אני מרגיש שהרווחנו, אתם לא חושבים?

אז בשל המצב צמצמתי את כתבתי על ההתנהלות הקבוע שלי כאבא במשרה מלאה מכיוון שעד כה אושר הייתה בחל"ת, אך מיום ראשון הקרוב אושר תשוב לעבוד ומשרה תחזור אליי ב 100%.
אף על פי שהכתיבה על ההתנהלות הקבועה צומצמה אין זה אומר שאני לא עובד על פרויקטים אחרים עבורכם בהתאם למצב, צפו לעדכונים בנושא החל מהיום.

עברו כמעט שלושה שבועות מאז הבלוג האחרון בואו נתעדכן…
מידי יום צפינו ואנו ממשיכים לצפות בהחמרות מפי משרד הבריאות עד לכדי בידוד כמעט מוחלט של האוכלוסיה וזה נוראי, אך כמו שציינת קודם "אני מרגיש שהרווחנו"…
אני לא חושב שיש לילד דרך טובה יותר לחוות את הילדות שלו מאשר בחסות שתי הורו שמקיפים אותו באהבה ונמצאים שם כל הזמן על מנת לחבק ולעזור,
בתקופה הזאת שי-לי לא רק גדלה בגילה אלא גם התפתחה משמעותית, התחלנו לא מזמן בטעימות של ירקות מבושלים ופירות טחונים, הבנתי שהרבה הורים מדלגים על שלב הטעימות ומחליפים אותו בהאכלה מלאה ע"י תבשילים.
בדקתי קצת וגם התייעצתי עם מספר אחיות ורופאים, לא מומלץ להחליף את שלב הטעימות בהאכלה מכיוון שזה לא השלב הנכון עבור המערכת של הילד ולפי כך עדיף להתקדם בצעדים נכונים, בסבלנות ובתשומת לב מלאה לצרכיו המלאים של ילדכם.

בפעם האחרונה שלקחתי את שי-לי לבדיקה בטיפת חלב קיבלתי הנחיות להמשיך להתאמן איתה על זחילה ולא להפסיק לדבר איתה…
למען האמת חשבתי שאשתגע משעמום כי זאת הייתה השגרה במשך חודש לפני הביקור בטיפת חלב " עוד חודשיים כאלו? " חשבתי לעצמי, אך לא תמיד הכל קורה כמו שאנחנו חושבים נכון ?
מיום ליום יכולות הזחילה של שי-לי החלו להשתפר בצורה כל כך משמעותית שזה הפתיע אותנו לחלוטין,
בהתחלה הילדים זוחלים על הבטן ומושכים את הגוף, לאחר מכן הם מרימים את החזה ע"י הידיים וזוחלים, בשלב האחרון הם "נעמדים" על הברכיים ומרימים עצמם ע"י הידיים וזוחלים בצורה חלקה…
כמובן שלאחר מכן הם נאחזים בדברים מתחילים לקום ומשם מפלסים את דרכם בצעדים קטנטנים ונפילות מרובות.
מה שהפתיע אותנו בשי-לי זה שעושה רושם שהיא כבר לא כל כך מרגשת משלב הזחילה והיא רוצה להתחיל ללכת !
כרגע היא כבר על הברכיים ומנסה להבין איך להניע את הגוף שלה בדרך הזו, בזחילה פשוטה היא מהירה כארנב שנרדף ע"י אריה רעב,
הדרכתי את שי-לי בכל השלבים בזחילה, הנעתי את ידיה ורגליה, תוך זמן קצר היא תפסה את הפטנט, עכשיו אני מנסה להסביר לה איך לנוע בשלב האחרון ולהתחיל להרים את עצמה דרך אחיזה בידיים שלי או במקלות המיטה שלה.
חשוב להבין שכל יום שעובר ילדכם גדל וגופו משתנה, מידי יום ביומו ילדכם למד מחדש איך לתפעל את עצמו בעקבות השינויים וזה יכול להקשות עליו אם לא מתרגלים הרבה.

עם התקדמותה של שי-לי לחצי שנה החלו להפריע החניכיים, בקרוב תצוץ לה שן ראשונה ואנחנו כבר סובלים מזה, שי-לי לא הורגלה למוצץ היא התחילה לקבל אותו לאחרונה לאחר שהצלחתי לסנן את המוצץ לשאר המשחקים והנשכנים של שי-לי.
הקושי הולך וגובר בכל יום שהשיניים מבקשות לבקוע מהחניכיים הטריים של שי-לי ולנו רק נותר להתמודד עם המצב, שי-לי היא היחידה שיכולה להתולנן כרגע וזה מה שהיא עושה רוב היום למען האמת…
אפשר לראות את זה על פניה כשהחניכיים מגרדות לה היא משתמשת בלשון ובשפתיים שלה בנסיון ל"גרד" את החניכיים ושזה לא עוזר היא מתחילה להתעצבן ולכעוס, בדרך כלל הצעצועים והנשכנים נותנים מענה מצוין ולפעמיים הכאב והעייפות יחד יקבלו מענה אך ורק בזכות הנקה.
אז נכון המצב לא פשוט, בזמן האחרון יש יותר בכי ויותר רעש בכללי אך נראה ששי-לי מתמודדת עם זה די יפה בסך הכל, מי אני שאתחיל להתבכיין?

ההתפתחות של שי-לי באה לידי ביטוי גם בהבנה וההבעה שלה, התקשורת שלה עם העולם החיצון זה פשוט מחזה מדהים, היכולות החברתיות שלה הן בהחלט מולדות והיא בדרך להחליף את ביבי יום אחד בדיוק כמו שאני צופה לה !
מרוב שלא נותר לי על מה לדבר עם שי-לי התחלתי להשמיע צלילים, היא נורא נהנתה מזה אז עשיתי איתה משחק והתרכזתי בצלילים של חיות…
אני משמיע צליל של נביחה, שי-לי מסתכלת עליי מופתעת, אני עושה הבעת פנים מופתעת ומציין שזה כלב ושי-לי מתחילה לצחוק,
ככה עם כל חיה בערך שאני חושב שאני יכול להשמע כמוה, טיפ חשוב, אל תנסו דג זה לא עובד !
בין היתר היה חושב לי לעבוד עם שי-לי על שאגה, הרי זה ידוע שהחיה השולטת בטבע אינו האריה אלא הלביאה ומי שלא מאמין לי מוזמן לבדוק אותי בנושא הזה.
אז עכשיו כל פעם ששי-לי עצבנית היא לא צועקת או בוכה היא קודם כל שואגת, היא שואגת כשהיא לא מצליחה לזחול על הברכיים,היא שואגת כשמשעמם לה, היא שואגת כשהיא רעבה, היא תמיד שואגת בקיצור…
והאמת ? שזה רק מחזק את דעתי שיש לי עוד לביאה בבית !

אנא חברים תסתכלו על חצי הכוס המלאה, שמרו על עצמכם ונצלו את הזמן הזה לחזק את הקשר המשפחתי, תסדרו את הבית והגינה, תשקיעו בלימודיהם של ילדכם, לא חסר מה לעשות…
זכרו אנחנו חזקים ואנחנו נעבור הכל !

למי שנמצא בחל"ת ומעוניין לענות על סקרים עבור תלושי מזון לחצו – כאן


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s