שי-לי עושה לי חיים קשים


#יום מספר 32

כמה רציתי לישון לפחות עוד שעה זה הכל,60 דקות זה כל מה רצית סך הכל,אך שי-לי רצתה משהו אחר לגמרי.
המשיכות האגרסיביות בזקן התחילו מוקדם וכאשר שי-לי הבינה שזה לא יעזור היא פשוט הסתובבה אליי ומשכה לי באף,אף אחד לא סיפר לי שהיא תוכל לעשות את זה כל כך מהר.
על מסך הטלפון מופיע 08:25 בוקר טוב.

מהרתי להוציא את שי-לי מהחדר כאשר ראיתי מה השעה,לא רציתי שתעיר את אושר כל כך מוקדם אחרי משמרת ערב ולפני משמרת בוקר.
כך דילגתי על שלב שטיפת הפנים והתחלתי דווקא בהחתלה,לאחר החתלה של בוקר שי-לי נרגעת ויושבת לה בעגלה לשחק קצת בזמן שאני מתפנה לשטוף את הפנים ללא חשש.

לצערי טלפון העיר את אושר כחצי שעה לאחר שקמנו ויצא שגם לה לא היה כל כך הרבה זמן לנוח,שתינו יחד כוס קפה וניהלנו את שיחות הבוקר השגרתיות שלנו.
בשבוע האחרון החלטנו לעשות שינוי משמעותי והוא מצריך מאיתנו לא מעט אנרגיה ועוד יותר תעסוקה מחשבתית בראש כך שאנחנו לא במיטבנו השבוע,החלטנו להתרכז רק בדבר הזה ולאחר שנסגור את זה נמשיך הלאה.

השמש הצליחה לחמוק מבין העננים ויצאנו מהר לגינה ששי-לי תספוג קצת ויטמין D וגם אנחנו נתפנק קצת מהשמש.
לאחר כחצי שעה העננים בלעו את השמש ונכנסו מהר הביתה.
אושר הספיקה רק להניק את שי-לי הבוקר והיא צריכה לצאת מוקדם יותר אז החלטנו לעשות מעשה בנידון.
מכיוון ששי-לי לא מוכנה לקחת מטרנה חבר שלי המליץ לי על סימילאק,
"זה הכי דומה לחלב אם…" הוא טען.
אז החלטתי לנסות ורכשנו סימילאק בדיוק בשביל הזמן הזה שאושר לא בבית והיא לא מספיקה לשאוב מראש.

בזמן שנותר לאושר לפני שיצאה לעבודה היא ניסתה לשאוב אך מרוב הנקה לא נותר מה לשאוב.
אושר התארגנה ויצאה לעבודה וכך אני נשארתי בפעם הראשונה ללא חלב אם,זה ניסוי שיכול לעלות לי ביוקר,אם שי-לי תסרב לאכול עד שובע מהסימילאק אני אצטרך להתמודד איתה ואם לא אצליח אושר תצטרך לצאת מהעבודה,משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה.

שי-לי שהייתה לאחר הנקה אינטנסיבית נראתה לי נורא עייפה משובע,העיניים התחילו להיסגר מעצמן ולידיים כבר לא היה כוח לאחוז במשחקים.
ניצלתי את הזמן לנהל כמה שיחות ולסגור את העניין שעומד בראש סדר העדיפות בזמן ששי-לי ישנה לה.
רק לאחר כשלוש שעות שי-לי התעוררה ואני כבר חיכיתי שתקום,אני מתחיל להתגעגע אליה ונהיה לי משעמם בלעדיה אפילו שהיא מוציאה ממני את כל האנרגיות.

החלפתי לשי-לי את החיתול שתארתי לעצמי שהתמלא בזמן שישנה ונשכבנו על משטח הפעילות לשחק ולהתאמן.
מיום ליום שי-לי נהנת יותר לבלות על משטח הפעילות,בימים הראשונים היא כעסה שהנחנו אותה על המשטח,אך כיום היא לא רוצה להשתחרר ממנו.
בילינו כמעט שעה שלמה על משטח הפעילות עד ששי-לי התעייפה והעברתי אותה לעגלה,הקראתי לה סיפור בזמן שהספר מונח מול פניה והיא אוחזת בשתי צדדו לבד.

מכל התעסוקה שי-לי פיתחה תאבון גדול והגיע רגע האמת,האם תאכל את הסימילאק או שמה תדחה אותו.
הכנתי את המנה ושי-לי כבר מזהה את הבקבוק שמתקרב אליה ועל פניה מתרחב חיוך.
שי-לי פותחת את הפה והכל בסדר האוכל מתחיל לזרום לגרונה וההבעה על פניה השתנתה בין רגע משמח לחוץ כועס,לא ויתרתי ושי-לי המשיכה לאכול והתרגלה לטעם לפחות ככה היה נדמה לי.
להפתעתי הרבה שי-לי אכלה את המנה עד לשובע ואני הייתי שמח מאוד לגלות שהיא מסתדרת עם הסימילאק.

שי-לי עשתה גראפס והמשכנו את היום,אך לאחר כשעה משהו התחיל להפריע לשי-לי והיא התחילה לבכות.
אושר הייתה כבר צריכה לחזור הביתה אך התעכבה בעבודה,בזמן שחיכתי לה שי-לי לא הפסיקה לבכות וזה מוזר כי בדרך כלל שהיא מתחילה לבכות יש לפחות 2 דברים שבטוח מרגיעים אותה.
כלום לא עבד לא משנה מה וכמה ניסיתי,הסקתי ששי-לי רעבה שוב והכנתי לה עוד מנה אך הפעם היא סירבה בכל תוקף.

התחלתי לחשוב שהסימילאק לא עשה לה טוב ושקלתי לא להאכיל אותה יותר בזה.
שי-לי לא הפסיקה לבכות ומתוך ייאוש הדלקתי את הטלויזיה בנסיון להרגיע את שי-לי אך אפילו זה לא צלח.
ברגע שהייתי בטוח שכלום כבר לא יעזור,בעודי מסתובב בבית אוחז את שי-לי בידי והיא בוכה חלפנו על פני מסך הטלויזיה והפלא ופלא שי-לי נרגעה לגמרי.

אושר הגיעה הביתה ולא הבינה את פשר הלחץ שלי אך איללוי הייתה מגיע 5 דקות קודם לכן הייתה מבינה טוב מאוד.
אף על פי ששי-לי הפסיקה לבכות כ 5 דקות לפני שאושר הגיעה עינייה היו עדיין אדומות ונפוחות.
בדרך כלל בשעות האלו שי-לי נכנסת לשינה עד השעות הקטנות של הלילה.

ברגע ששי-לי ראתה את אושר היא נשמה לרווחה ונסתה לעבור אליה בכוחות עצמה,אושר הניקה את שי-לי ושרר שקט בבית שכל כך חשקתי בו.
אבשלום חזר בדיוק מהעבודה והציעה לי לשבת איתו אך לא נותרו בי כוחות וסירבתי,מצאתי עצמי שוקע בספה ללא יכולת לזוז.
מעבר לקושי להתמודד עם שי-לי לבד וללמוד כל יום את צריכה החדשים יש את כאבי הגב שלא הולכים לשום מקום רק מתחזקים מידי שעה.

לאחר שעתיים ראול הגיע אלינו עם בורקסים ושוקו,תענוג לסגור ככה את הערב.
הלכתי לנסות לסדר לו משהו בדירה החדשה אך הינו זקוקים ליותר כלים ויותר חומרים אז דחינו למחר.
נפרדנו מראול לשלום ואיך ששי-לי נרדמה נפלנו לישון כי מחר אושר עובדת כפולה וזה יהיה בהחלט יום מרתק עבורי.

*מצורפת תמונה להמחשה של מסע המנשא שלי עם שי-לי

מנשא , שי-לי ואני , אבא במשרה מלאה , הורות , אבא , אמא , תינוק , תינוקת , ילדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s