לחיי שינויים שיבואו לטובה


#יום מספר 31

אומרים "יום שלישי פעמיים כי טוב",הבוקר שלי זה היה הטוב הראשון.
אושר עובדת משמרת ערב אז היא התעוררה עם הילדה ונתנה לי להשלים קצת שעות שינה.
על מסך הטלפון מופיע 09:45 בוקר טוב.

יצאתי מהחדר ומצאתי את שי-לי ואושר משחקות להן,שי-לי צוחקת בקולי קולות בזמן שאושר מנופפת לה עם התלתלים היפים שלה,תענוג לפתוח ככה את הבוקר.
שטפתי פנים ואושר כבר הכינה לי כוס קפה בדיוק כמו שאני אוהב,לגמתי מהקפה ונשכבתי לצידה של שי-לי על משטח הפעילות והיא בתגובה צחקקה לה ומשכה בזקני.

בזמן ששיתנו קפה אושר סיפרה בהרחבה על איך עבר עליה אתמול,איך היא הסתדרה בעבודה ואני סיפרתי לה איך שי-לי ואני הסתדרנו עד אשר הגיע אתמול לאחר העבודה.
תוך כדי שיחה אני שומע את הבטן של אושר מקרקרת מעט והבטן שלי לא מאחרת להודיע גם היא שהגיע הזמן לארוחת הבוקר.

צ'יק צ'ק הכנתי לנו סנדוויץ' מפוצץ בכל טוב,חביתה,שלל ירקות,נקניק איטלקי מדהים ועוד…
לאחר שסיימנו לאכול אושר הניקה את שי-לי ואני קפצתי לאבשלום לסרוק כמה מסמכים.
לא חשבתי שלוקח כל כך הרבה זמן לסרוק מסמכים,אני יודע שצריך לסרוק כל מסמך בנפרד אבל זה פשוט הרגיש נצח.
חזרתי הביתה ומצאתי את שי-לי ואושר ישנות יחד בספה,העברתי את שי-לי לעגלה ונתתי לאושר להמשיך לישון היא מתחילה לעבוד רק ב 5 בערב.

בקרוב אנחנו עומדים לעשות כמה שינויים בחיינו,למען האמת כבר התחלנו במספר שינוים אך הם לא כאילו גלויים לעין.
ניצלתי את הזמן שהיה לי שקט לעבור על כל הנתונים,לוודא שאנחנו לא עושים טעויות בדרך ולסכם לעצמי שאנחנו בדרך הנכונה לחיים טובים ונכונים יותר.
מאז ששי-לי נולדה הדבר היחיד שחשוב הוא שלא יחסר לה דבר לא היום ובטח ובטח שלא בעתיד.

בילדותי שמעתי הרבה את המילה "לא" כי לא הייתה אפשרות,המשפחה עלתה לארץ בשנת 91 ואני נולדתי ב 92 בארץ,לא קל לעולים להתקלם בארץ ללא שפה וללא עזרה כך שלאחר כמה שנים של "לא" אני מבין מאיפה זה נובע.
כמובן שלא חיינו ככה כל חינו,אבי למד את השפה ופתח במסע שיפוצים ששינו חצי מהבתים במעלות והסביבה.
לא הינו עשירים אומנם אך אבא תמיד דאג שיהיה לנו לאכול ולשתות מה וכמה שנרצה היתר זה הבל הבלים,האושר שהיה לנו בבית היה שווה כל זהב או יהלומים שהיה אפשר להציע,הרגשנו מיליונרים כל יום.

לשמחתה של שי-לי ההורים שלה לא עולים ולהם אין שום קושי בשפה או צורך להתקלם,לנו אין הצדקה להגיד את המילה "לא" אם המילה הזאת תצא מהפה שלנו זה יהיה כי אנחנו לא מספיק טובים ולא דאגנו שהמצב יהיה "כן" חד משמעי.
אז ככה אושר בת 23 אני בן 27 ואנחנו דוהרים לעבר עתיד טוב יותר למען שי-לי הקטנה שתשמע את המילה "לא" מבחירה ולא מחוסר אונים.

אושר התעוררה סביבות השעה 4 בצהריים והחלה להתארגן בזריזות,הכנתי לה כוס קפה שתצא מהבית רעננה וערנית.
16:45 אושר יוצאת מהבית ושי-לי ואני נשארים לבד עד הלילה.
בזמן האחרון לאושר מאוד קשה לשלב את המשמרות עבודה עם ההורות כי היא לא רק צריכה להיות בסביבה היא גם צריכה למצוא זמן לשאוב בין הנקה להנקה וזה נורא קשה.
אך עם כל הקושי אושר מצליחה לשאוב לשי-לי בדיוק כמה שהיא צריכה לפרק הזמן הזה שאושר בעבודה.

שי-לי התעוררה קצת אחרי שאושר יצאה מהעבודה ולמען האמת כל פעם ששי-לי מתעוררת זה קצת מלחיץ אותי מה שבהתחלה לא היה קורה,עם תהליך ההתפתחות שי-לי מפתחת אישיות ורצונות עזים שאני צריך לפענח כל יום מחדש.
בכל מקרה אני זורם ומצליח להבין אותה כל פעם מחדש,כאשר פקחה עיניים זה היה כי החיתול שלה התמלא ולאחר החלפה הצלחתי לזהות רעב בהבעת פניה.

אף על פי שאני יודע ששי-לי מסוגלת לאכול עכשיו אני לא מאכיל אותה ישר,אני דואג לשחרר ממנה עוד אנרגיה,לתת לה לפתח תאבון משמעותי ולא חצי תאבון.
כעבור חצי שעה של תעסוקה שי-לי כבר מפתחת תאבון ואנחנו נגשים למטבח לחמם לה את הבקבוק.
שי-לי נורא אוהבת לראות את התהליך,אני מחמם בקומקום מים,בסיר אני מניח את הבקבוק,שופך לסיר את המים הרותחים בגובה זהה לתכולת הבקבוק ומחכה שיתחמם.
האדים שעולים מהסיר לאחר שפיכת המים מהקומקום נורא מסקרנים את שי-לי וזה מצחיק לראות את עינייה הגדולות נפתחות בפליאה ועוקבות אחר האדים.

אני ממקם את שי-לי בעגלה,מסדר את המשענת,שם לשי-לי סינר ומתחילים בההאכלה.
מאז שגיליתי את הרעיון לתת לשי-לי לפתח תאבון היא פשוט מאושרת שהיא פוגשת בבקבוק ואוכלת מבלי להתווכח ועד לשובע מוחלט.
לאחר ששי-לי סיימה לאכול הרמתי אותה לעשות לה גראפס,לאחר המעשה שי-לי "נמרחה" עליי עד שמצאה תנוחה נוחה ונרדמה.

אבשלום חזר וישבנו לשתות קפה,שיתפתי אותו ברעיונות שלנו לעתיד הרחוק והקרוב,המשכנו לנהל שיחה,שתינו לנו תה חם ושי-לי ישנה לאורך כל הזמן הזה.
לאחר כשעה אחי הגדול ראול הגיע,ישבנו קצת דיברנו והוא עזר לי באיזה עניין לשמחתי הרבה,חבר של ראול הגיע לאסוף אותו ונשארנו שי-לי ואני.

כעבור שעה בערך אושר חזרה הביתה ואני בזמן הזה שכבתי בספה ללא כוחות מחכה רק שתחזור,שי-לי התעוררה כאשר שמעה את קולה של אושר.
אושר הניקה את שי-לי והלכנו לישון מהר כי למחרת אושר עובדת משמרת בוקר.

*מצורף סרטון להמחשה של שי-לי מתקשרת עם המשחק שלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s