שבת של אלופים

אין תגובות

#יום מספר 28

הבוקר התעוררתי ששמעתי את המוזיקה של אושר מהסלון וכמה קרני שמש בודדות חדרו דרך החורים של התריסים,ניסיתי למצוא כוחות לצאת מהמיטה אך לא מצאתי אז המשכתי לישון עד שאושר מצאה עבורי מספיק כוחות והעירה אותי.
על מסך הטלפון מופיע 11:30 בוקר טוב.

אחרי ששטפתי פנים הרתחתי מים ויצאנו לשתות קפה אני,אושר,שי-לי ואבשלום.
שמש כמו שהופיעה היום בשמיים זאת ברכה וסימן שהעל האש שלנו יהיה מצוין.
אז שתינו קפה ודיברנו,אבשלום היה בסרט אתמול ושיתף אותנו איך היה.
שנגמר הקפה עברנו לכוס תה והמשכנו לדבר עד שהבנו שהגזמנו.

אבשלום עלה על האופנוע ונסע להביא כמה מצרכים שחסרו לנו כמו בירות,סטקים וחומוס כמובן…
בזמן הזה אני שיפדתי בשרים,הכנסתי סלט גדול והדלקתי מנגל.
אושר בילתה עם שי-לי בזמן הזה בישיבה על כיסא נדנדה בשמש בגינה של אבשלום.

האש בוערת בחוזקה,השמש חנתה ממש מעלינו והבירה הקרה מזיעה…
"מה בן אדם צריך יותר מזה?" אומר אבשלום עם חיוך על פניו.
אני לוגם מהבירה ומהנהן בהסכמה.
"הבשרים עוד מעט מוכנים קדימה לשבת סביב השולחן" הכרזתי בקול.

השולחן היה מלא מכל טוב,כל כך צבעוני ועשיר פשוט תענוג לעיניים,
שיפודי פרגיות,שיפודי חזה עוף,כנפיים,סטקיים,חציל בטחינה,ירקות קלויים,סלט ירקות,צ'יפס ועוד מלא…
ישבנו ככה סביב השולחן צחקנו ואכלנו,הרכב מושלם אין מה להגיד.
שסימנו לאכול חבר שלי שהוא בעצם שכן שלנו הצטרף לשבת איתנו קצת,המשכנו לצחוק ללא הרף עד אשר הבטן כאבה וכבר לא יכולנו עוד.

אושר שעובדת במוצאי שבת מהירה ללכת הביתה שתוכל לשאוב בזמן ששי-לי ישנה.
נותרנו לשבת אני,אבשלום וגרישה אך כעובר רבע שעה שי-לי מתעוררת ואושר לא מצליחה לשאוב אז הינו צריכים לקפל אף על פי שיכולנו לשבת ככה עוד שעות.

אחרי שקיפלנו את הכל הלכתי הביתה וביליתי עם שי-לי בזמן שאושר שאבה,כאשר סיימה אושר לשאוב היא התלבשה,התארגנה ויצאה לעבודה.
שי-לי הייתה ערה כמעט לאורך כל היום מלבד הזמן שאושר ישבה לאכול,כאילו שי-לי פירגנה לנו.
לא צריך להיות נביא גדול בשביל להבין עד כמה שי-לי הקטנה סחוטה מעייפות.

שמתי את שי-לי במנשא וטיילנו קצת בבית, תוך כדי שאני שר לשי-לי ברכות העיניים נעצמות ונחירות קלות יוצאות מאפה הקטן.
הקדשתי את הזמן ששי-לי ישנה לכתיבה,לאחרונה מאוד קשה לי למצוא זמן לכתוב כמה שורות בשקט.

עד שאושר תחזור מהעבודה אשטוף כמה כלים שנותרו מהארוחה ואסדר קצת את הבית שיהיה לה נעים לחזור אחרי העבודה.
מבלי לשים לב סוף השבוע עבר לו כאילו מעולם לא היה,לא נורא ככה זה לפחות יד השבוע הבא.

*מצורפת תמונה להמחשה של השולחן שלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s