שי-לי תופסת בטן גב.

אין תגובות

#יום מספר 24

התעוררתי לקולות הרכים של שי-לי זה היה נחמד ואפילו כיף להתעורר ככה,אך ברגע שהרגשתי שזה טוב מידי בשביל להיות אמיתי שי-לי הכניסה לי שתי אגרופים והחזירה אותי למציאות,כל הכבוד לשי-לי למדה להתאגרף.
על מסך הטלפון מופיע 08:45 בוקר טוב.

אף על פי שקמנו מוקדם שי-לי ואני לא הערנו יחד איתנו את אושר כי היא עובד משמרת ערב ורציתי שתנוח ותתעורר לבד.
החלפתי לשי-לי חיתול והאנרגיות שלה היו בשיאן אז הנחתי אותה על משטח הפעילות ועבדנו על זחילה,כאשר נמאס לשי-לי מהזחילה אני הופך אותה על הגב ואנחנו מתאמנים על התהפכות לצדדים.
אני מאוד מקפיד לתת לשי-לי להחזיק ספר ולקרוא לה,היא מצידה מאוד מקלה עליי כי שי-לי נורא נהנת שאנחנו מדברים ולא מתחילה לצעוק או להשתעמם.

בשעה 12 אושר קמה וכוס הקפה שלה כבר הייתה חמה והמתינה לה,לאחר כחצי שעה קיבלתי שיחה מראול שביקש שנעזור לנופר ששוטפת את הדירה החדשה שלו.
עזרנו לנופר והיא עזרה לנו נורא ששמרה על שי-לי בזמן שעשינו קניות למהלך החודש,דבקנו ברשימה ויצאנו נורא מרוצים מהקניות.
חזרנו הביתה בעיכוב ונופר מהרה כבר לצאת,שי-לי שהחלו לה כאבי בטן בכתה נורא חזק ונרגעה ברגע שראתה אותנו.

סידרנו את הקניות ואושר האכילה את שי-לי,בזמן שאושר מניקה שי-לי נרדמת לה שבעה ואושר התפנתה לשאוב על מנת שיהיה לי עם מה להאכיל את שי-לי בזמן שהיא עובדת.
אני התפנתי לנקות את הבשרים,לחתוך ולחלק לארוחות על מנת שהבשרים יהיו מוכנים בכמויות שיתחלק לחודש מלא וישביעו אותנו בכל ארוחה.
אושר יצאה לעבודה ושי-לי המשיכה לישון עד הערב.

אני שסיימתי רק בערב את עיסוקי עם הבשרים שמחתי לראות ששי-לי ישנה ולא הפריעה לי לסיים.
התפקנתי בכוס קפה חם וקריאת מאמרים בנושא ידע פננסי,החלטתי ללמוד בעצמי איך מתנהל העולם הפיננסי לפני שאחליט באיזו דרך אני רוצה להתחיל ליצר נכסים.

שי-לי התעוררה לה עם חיתול מלא כמובן ולאחר החתלה זריזה הלכנו להאכיל את  הכלבים של אבשלום לפי שעת האכילה שלהם,שי-לי שוב נרדמה ואני המשכתי בלימודי.
ראול הגיע יותר מאוחר עם המובילים ובמהרה הבית התמלא ריהוט,כאשר סיימו המובילים הלכנו אל ביתנו להתחמם במזגן.

חבר של ראול הצטרף וכך ישבנו והמתנו לבואה של אושר שמביאה לנו סושי.
אושר חזרה ובידייה שקית האוכל המדוברת,ראול נסע להביא לי סיגריות עם חבר שלו,לקח את ההזמנה ונסע לאחר מכן הביתה.
אני בזמן הזה הכנסתי את הכלבים של אבשלום אלינו למהלך הלילה כי אבשלום במילואים.
אושר ואני שוחחנו מעט בזמן שהניקה את הילדה והזדרזנו ללכת לישון כי אושר עובדת משמרת בוקר למחרת.

מיום ליום שי-לי גדלה ומתפתחת,אפשר להרגיש כל יום את הקושי הגובר במילוי הצרכים החדשים שמשתנים כל יום,אכן הורות זה דבר קשה אך למען האמת זה הדבר הכי מספק שעשיתי בחיי.

*מצורפת תמונה להמחשה של שי-לי לא מתעניינת יותר בדברי ברגע שהיא קולטת מצלמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s