לשי-לי מלאו ארבעה חודשים.


#יום מספר 19

הבוקר שלי התחיל במיטה ריקה ורעש שבוקע בחוזקה מהסלון ומנפץ לי את החלום המתוק לעוד חצי שעת שינה.
על מסך הטלפון מופיע 08:37 בוקר טוב.

היום אושר עובדת משמרת בוקר שמתחילה בשעה 11:30 כך שאנחנו גבוליים מאוד בזמן,אושר צריכה להניק את שי-לי ולדאוג לשאוב לה אף על פי שהמשמרת קצרה יחסית,הכמה שעות בודדות הללו יכולות להיות נוראיות ללא מזון.

אושר הניקה את שי-לי אך לא נשאר הרבה חלב לשאוב והמגבלת זמן שעמדה באוויר לא כל כך תרמה לתחושה הכללית,אז לא יצא כל כך הרבה חלב אבל הייתה בי תקווה שזה יחזיק את השעות הללו.
אושר יצאה לעבודה וכעבור חצי שעה שי-לי נרדמה ונכנסה לשינה עמוקה של שלוש שעות.

בסביבות השעה 15:00 החלטתי שאין סיכוי שנפספס את כל היום ושי-לי תבלה ככה את היום שלה,לשמחתי שי-לי קראה את מחשבותי ושחררה לעברי סימני התעוררות.
אירגנתי את שי-לי ויצאנו לסיבוב לגנוב את קרני השמש האחרונות לפני שהעננים יכסו אותם.

שי-לי שישנה את השנ"צ המפואר שלה הייתה ערה לאורך כל הטיול וזה מדהים לראות איך מיום ליום היא מגיבה בצורה יותר ויותר בוגרת,נהנתי מהטיול יחד עם שי-לי שבדרך אנחנו מנהלים שיחה אני בעברית ושי-לי בתינוקית.

היום זה יום שמחה היום שי-לי שלנו חוגגת ארבעה חודשים מבחינתי כבר ילדה גדולה,שי-לי בעלת רצונות עצמאים ודעות שלא נתן לערר.
מחר נתחיל בטעימות ראשונות אני ואושר יחד,חיכינו ליום שישי על מנת שנוכל לעשות זאת יחד בפעם הראשונה.

ארגנתי לשי-לי הפתעה לציון יום הארבעה חודשים ואתמול אני והכתבת המדהימה של עיתון "צפון 1" איימי מקס הנדלר,סיכמנו על כתבה שצריכה להתפרסם בקרוב מאוד.
אם זאת לא מתנה מקורית אני רוצה לשמוע מה כן.

לאחר שחזרנו מהטיול החלפתי לשי-לי חיתול והאכלתי אותה בחלב שאושר הספיקה לשאוב,להפתעתי זאת הייתה המידה המדויקת ששי-לי רצתה אפילו נשארה טיפה בבקבוק ושי-לי כבר דחתה את הבקבוק ולאחר גראפס עשיתי לה סיבוב בבית והיא שוב נרדמה.

את הזמן ששי-לי ישנה ניצלתי בשיחה ארוכה עם חברי הטוב אופיר אם להגיד את האמת לשיחה לא הייתה ממש תוכן אנחנו סתם אוהבים לדבר על הכל כי לא יוצא לנו להיפגש יותר מידי מאז שעבר לראשון לציון,אופיר גדל איתי וישב איתי באותם הפארקים והיום הבחור המוכשר הזה הוא מורה לחינוך מיוחד גאווה מעוררת השראה.

שי-לי כעבור שעה מאסה משינה והתחילה לספר לי עד כמה שהיא לא מוכנה לחכות שאמא שלה תחזור מהעבודה להאכיל אותה,אושר הייתה צריכה לחזור שעה אחרי אז בזמן הזה אני ושי-לי עשינו חיים,שרנו בקולי קולות ועשינו סיבובים בבית.
אושר הגיע ושי-לי לא נתנה לנו אפילו להגיד שלום אחד לשנייה וכבר התנפלה על אושר עם אהבה גדולה בלב ותאבון גדול עוד יותר בבטן.

קצת אחרי אושר הגיע אבשלום השכן שכבר מזמן נהיה חלק מהמשפחה הקטנה שלנו,כמו בכל ערב אבשלום מכין לנו קפה ואני מגלגל לנו סיגריה ואנחנו מתחילים לפרוק את העול היומי.
שי-לי שהייתה שבעה ורגועה שיחקה לה בעגלה ואושר הצטרפה אלינו לשיחה.

בזמן ישיבת הפרלמנט אני ואבשלום מחממים את הדוד ושהמים חמים אנחנו מקפלים את הישיבה,קילחנו את שי-לי התקלחנו ולאחר הנקה שי-לי נירדמה והעניקה לנו את היכולת לאכול סושי מפנק שאושר הביאה לנו מהעבודה.

מיום ליום שי-לי גדלה והטירוף גובר,תהליך הגדילה שלה עובר מול העיניים ואני נפעם לגלות כמה זה מדהים.
תודה על הזכות להיות אבא שלך שי-לי ותודה לך אשתי על המתנה הגדולה ביותר שיכלתי לבקש בחיי.

*מצורפת תמונה של 2 הנשים החשובות בחיי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s