ההתפתחות של שי-לי תקינה


#יום מספר 17

את הבוקר התחלתי בהילוך מאוד גבוה,אושר עבדה משמרת בוקר אז היא התעוררה מוקדם יותר עם שי-לי ונתנה לי קצת לנוח אבל שהיא שמה לב מה השעה היא החלה להעיר אותי בקולי קולות,אני מעדיף ששי-לי מתפקדת כשעון מעורר אפילו שמתלווה לזה משיכת זקן פה ושם. על מסך הטלפון מופיע 09:45 בוקר טוב.

אושר צריכה להתחיל לעבוד ב 11:00 אבל היא עוד צריכה לשאוב ולהתארגן על עצמה מה שנשאר בתחום האחריות שלי הוא להחליף לשי-לי ולדאוג להעסיק אותה.
לאחר שאיבה והנקה אושר התארגנה ויצאה לעבודה,אני לעומת זאת התחלתי משמרת בתור אבא במשרה מלאה.

שלוש ארבעה ושי-לי מוכנה לטיול יצאנו לסיבוב בשכונה,מזג האויר היה מעט קריר למרות זאת השמש זרחה וקרניה נשברו על גבי הבניינים ברוחב ואנחנו זוכים לליטוף עדין מקרני השמש הפוקעות מבעד לבניינים.
הטיול ערך כחצי שעה ושי-לי התלהבה והתפעלה מכל רכב או ענף שפגשה בדרך,בחצי הדרך שי-לי שכנראה התעייפה מכל מה שעיניה היו צריכות לעקל ולבסוף נרדמה.

שהגענו ניצלתי את שעות השינה של שי-לי לקפל את בגדיה העטופים ניחוחות עזים של תינוקות חמודים,אי אפשר להסביר את הריח הזה.
ברגע שסיימתי שי-לי החליטה שזה תיזמון מעולה להתעורר וכך היא עושה,אז סובבתי את העגלה של שי-לי לכיוון המטבח וכך יצרתי עבורה נקודת מבט בה היא תוכל לצפות בי ולהעסיק את עיניה בתזוזותי.
שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח,אני מכור למטבח זו הממלכה שלי בבית.

בשעות הצהריים שי-לי הודיעה לי חגיגית שהגיע הזמן לאכול,כן אני מבין לחלוטין כל מה שהיא אומרת ומזהה מה כל הבעה צופה לי.
אז עשינו לנו את טקס ההאכלה המסורתי שפיתחנו אך להפתעתי שי-לי כבר ממש מקלה עליי והיא כבר לא מחכה שאתחיל לשיר לה היא פשוט פותחת את הפה ואוכלת מבלי להתנגד ומבלי לירוק טיפה.

בגאווה רבה ששי-לי כבר עברה לשלב שהיא אוכלת ללא שיכנועים אלא מתוך רעב הרמתי אותה והתחלנו לטייל קצת בבית,
גראפס אחד יוצא השני לא למאחר לבוא שי-לי נושמת לרווחה ואני קולט על המבט שלה שהשלב הבא הוא לישון,
אני מניח אותה בעגלה ומטייל איתה ברחבי הבית וכפי שציפיתי שי-לי נכנסת לישנה עמוקה,יכולתי בקלות להרדים אותה בידיים ולהניח אותה יישנה בעגלה אבל אני לא רוצה שהיא תפתח איזה שהוא הרגלה להירדם בידיים.

שי-לי נכנסה לשינה עמוקה יותר משציפיתי ולי התפנה מעט זמן לפני שאושר תחזור מהעבודה ותקח את אושר לרופא לבדיקה שגרתית,אז ישבתי וכתבתי משהו שאני עובד עליו עם אישה מדהימה מקווה שיצא לפועל ובמידה וכן תהיו בטוחים שאעדכן אתכם.
אושר חזרה מהעבודה ויצאה עם שי-לי לרופא,יש לי סופר אישה ואני לא יכול להפסיק להתפלא מהיכולת שלה היא מדהימה.

בזמן שאושר הייתה עם שי-לי אצל הרופא נשמעו שלוש דפיקות שקטות על הדלת,כבר ניחשתי שזה אבשלום הוא מכיר את נוהל "אולי שי-לי ישנה" מכן נובעות הדפיקות השקטות.
התלחששנו קצת במטבח בזמן שהכנתי לנו קפה ולפתע זה הכה בי "שי-לי לא פה",זה הצחיקו אותנו שאנחנו עדיין לוחשים אף על פי ששי-לי לא נמצאת בכלל בית,למען האמת הרגשתי נורא נורא מוזר ללא הנוכחות של שי-לי בסביבה.

אושר חזרה מהרופא עם בשורות נפלאות,הילדה מתפתחת בצורה תקינה,
חששנו שתהליך המעבר מהנקה לאכילה מבקבוק יגרום לשי-לי לאבד במשקל,אך הרופא הרגיעה והמשקל עולה בצורה תקינה לחלוטין.
ישבנו עם אבשלום עד שנהיה לכולנו קר ונכנסו הביתה,שי-לי התעוררה לאחר 5 דקות וקראה לאמא שתאכיל אותה.

לאחר היום הארוך הזה כל שנותר לנו לעשות הוא לאכול,לסיים לכתוב את הבלוג וללכת לצבור כוחות כי מחר יום חדש חוויות חדשות.

*מצורפת תמונה של שי-לי מופתעת מכל הסובב אותה במהלך הטיול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s