מתרגלים למשמרות החדשות של אושר


#יום מספר 16

מאז שאושר התחילה לעבוד במשמרות ערב נהיה לנו נוהל שלא הוגדר במילים,אני קם מוקדם ויוצא מהר מהחדר עם שי-לי על מנת לתת לאושר לישון עוד קצת.
עשה רושם שמשהו התיש את שי-לי אתמול,היא לא קמה כל כך מוקדם אך שהיא קמה על מסך הטלפון הופיעה 09:11 בוקר טוב.

שי-לי בדרך כלל מתעוררת לפני השמש ככה שבמהלך היום יום אני צריך להעסיק אותה לפחות שעתיים לפני שאני יכול להרשות לעצמי להוציא אותה לגינה,אך כשאנחנו קמים אם השמש על שצריך לעשות הוא לשטוף פנים,להחליף לשי-לי חיתול ולצאת לטיול.
בעוד שלושה ימים ימלאו לשי-לי ארבעה חודשים ובגיל הזה הסקרנות מתפתחת כל פעולה שאנחנו עושים נראה כאילו שי-לי נפגשת איתה לראשונה.

יצאנו לטיול ברחוב ומעלנו השמיים כחולים ופתוחים,הציפורים מציצות וקרני השמש מחממות את גופנו קלות.
לא אשקר יש סיכוי שנהנתי מהטיול יותר מאשר שי-לי,השילוב הזה של שמש,שקט,רוח נעימה ושי-לי מחייכת בעגלה,פשוט אושר טהור.
בעודנו מטיילים לנו ברחוב שי-לי מתאמץ שלא לפספס דבר,כל הצבעים בולטים יותר בגלל השמש,הרוח מזיזה את העלים והכלבים הרבים של השכנים ניגשים לגדרות הגינה להגיד בוקר טוב,שחזרנו מהטיול על מפתן הדלת עמדה אושר שרק פתחה את העיניים ויצאה לחפש אותנו,תפסתי את ידה השארנו את דלת הבית פתוחה ועשינו עוד סיבוב קטן הפעם זה היה הרכב מלא.

חזרנו הביתה ושי-לי שהייתה מאוד מרוצה מהטיול העניקה לנו כרבע שעה של שקט,בזמן שאושר שטפה פנים הכנתי לה קפה ויצאנו לגינה לגנוב עוד קצת מקרני השמש שהחלו אט אט להיכנס מאחורי העננים.
אושר נורא נרגשת בימים האחרונים מכיוון שהחלה עבודה חדשה וכל דבר שקורה מרגש אותה כאילו היא מתמודדת איתו בפעם הראשונה.
אני יכול להבין את ההתרגשות כי לאחר תקופה של כארבעה-חמישה חודשים בבית עם שי-לי התחושה של העצמאות והחופשיות יספיקו לרגש כל אדם.

שי-לי צלצלה בפעמון וההפסקה שלנו נגמרה,אושר הלכה להפשיט את שי-לי ואני התחלתי בארגונים למקלחות,בגדים ומגבות…
מקלחת אחר מקלחת אחר מקלחת ומבלי לשים לב לא נותר לאושר הרבה זמן להישאר בבית אז הזמן שנותר נוצל להנקה של שי-לי.
צפירה נשמעת מחוץ לבית ואושר נושקת לנו לשלום ויוצאת לה למשמרת ארוכה.

שמתי לב שהיום לא עבדתי עם שי-לי על זחילה וחיש העברתי אותה לשכיבה על הבטן והחלתי בעידודים מושקעים למדי…
לשי-לי יש גישה מאוד ברורה בכל הנוגע לזחילה,
בהתחלה זה סופר מהנה ומאתגר,
לאחר כ 10 דקות זה נהיה קשה
וכעבור 10 דקות נוספות זה נהיה בלתי נסבל.
ברגע שהמצב נהיה בלתי נסבל מבחינת שי-לי היא פשוט מפסיקה לשתף פעולה ומתחילה לכעוס בקולי קולות.

שי-לי מתעייפת ואני מכניס אותה למנשא לצורך "טיול הרדמה" שזה בעצם טיול ללא הפסקות בחלל הבית על מנת לעייף לגמרי את העיניים של שי-לי וכתוצאה מכך להרדימה ללא ההנקה שהתרגלה אליה מאמה.
זה אכן עבד ושי-לי נכנסה לשינה,בדרך כלל השינה עמוקה ומחזיקה לפרק זמן יחסית ארוך  אך לא במקרה הנ"ל,שי-לי החלה בהשמעת צלילים כעבור כשעה קלה וכל שהספקתי לעשות היה לקפל כביסה.

אז מכן עברנו לשלב הבא והכנסתי את שי-לי לעגלה,סיפורים,שירה ונידנודים ללא הפסקה כל זה תהליך ההאכלה,מרימים לגראפס וממשיכים את הלופ עד אשר שי-לי שבעה.
וכך לאחר הארוחה שי-לי נפלה לשינה ממש כמו נסיכה,זה אמור להחזיק אותה עד שאושר תחזור מהעבודה אבל אתם בטח מכירים את המושג "אמור זה שם של דג"…

פתאום הטלפון רוטט בכיסי ועל הצג מופיע "האח הגדול" שמודיע לי שנהיה שכנים במרחק בית אחד בלבד,אז אני וראול אחי הגדול הולכים לחתום את החוזה ומתרגשים מהמגורים הקרובים.

אושר יצאה קצת מוקדם יותר מהעבודה מכיוון שלא הספיקה לשאוב מספיק חלב היום בבוקר אז הגיע הזמן להכין משהו לאכול ולצפות לאושר עם שלל מטעמים והמון אהבה.

מצורפת תמונה להמחשה של שי-לי מנסה לזחול עוד בשלב שזה מהנה עבורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s