אבא מתאושש וניכנס לפעולה

אין תגובות

#יום מספר 15

אין כמו לפתוח שבוע חדש ללא כאבי גב קיצוניים,הרי הם תמיד נמצאים אך בגדר נסבלים.
התעוררתי לקולות השעון המעורר האנושי שלנו,שי-לי קמה חייכנית ואנרגטית,משחקת בזקני ומצחקקת.
על מסך הטלפון מופיעה 09:02 בוקר טוב.

אני שהרגשתי שהגב לא כואב לי כל כך התעוררתי עם מצב רוח טוב ומהר מהר הוצאתי את שי-לי מהחדר להחלפת חיתול מהירה,שיחקנו וצחקנו עד השלב ששי-לי התעלמה ממני לחלוטין והחליטה לשחק אך ורק עם משחקיה.
אני מגדיר עצמי אדם בוגר אז לא נעלבתי,לפחות לא ממש והתפנתי לשטוף קצת כלים שהצטברו.

אין מצב רוח טוב יותר מזה שאתה מרגיש הקלה בכאבים כרוניים אפילו אם ההבדל לא כזה משמעותי,
אז למצב רוח כזה יש השפעה על התפקוד לא אשקר,זה החל בשטיפת כלים ועבר למכונת הכביסה,להעביר למייבש,לטאטא ולסדר את הבית וכמובן שבין לבין להתעסק עם שי-לי שממשיכה להתעלם ממני בחינניות.

שמעתי את אושר פותח את התריס בחדר השינה וכבר הפעלתי את הקומקום לנפק אותה בקפה חם מבלי המתנה.
המשמרת של אושר הייתה צריכה להתחיל בשעה 14:30 ככה שלא היה לה הרבה זמן להיות איתנו יחד בבית אבל היא הספיקה לא מעט,בנוסף היא דאגה להשאיר לי בקבוק של חלב שאוב,יש לה יכולות מדהימות,
גם להיות מפרנסת,גם להמשיך לתפקד כאמא ולא לשכוח בבקשה שהיא תמיד שמה אותי בראש מעיינות ראשה ככה שרק בסוף היא חושבת על עצמה.

חברי הטוב אופיר שמתגורר בימים אילו בראשון לציון קפץ לבקר אותנו היום,אושר לא פגשה אותו אבל שי-לי מאוד נהנת מחברתו,היא ממש צחקה ודיברה איתו בקולי קולות וזה היה פשוט מדהים לראות את זה קורה.
אופיר פינק אותי במחבת פסים נהדרת,באמת אין מה להגיד חברות של שנים לא ניתן להסביר במילים.

שי-לי בשלב מסויים של משחקים עם אופיר התעייפה נכנסה לשינה קלה…
כל כך קלה שלאחר 10 דקות היא קמה בבכי בקולי קולות,כבר היה ברור שהיא די רעבה עברו כמה שעות מהארוחה האחרונה.
כחלק מהאישיות ששי-לי מפתחת היא מצאה מקום בליבה הקטן לבקבוק שלה וברגע שהם נפגשים היא פשוט לא מפסיקה לחייך,
שלב ההאכלה כבר לא נהיה כל כך בלתי אפשרי כבימים הראשונים.

שי-לי נרגשת לאחוז בבקבוק אך היא לא תכאל אם אבא לא ישיר לה את ה- א'-ב' בלופים עד אשר תשבעה ותציין כך,כמובן חשוב לזכור לעשות גראפס מידי פעם ואני מסודר.
שי-לי אוכלת,מתעייפת ונרדמת.

בקרוב אושר תחזור מהעבודה כנראה תהיה תשושה,אחמם לה מים למקלחת ואכין משהו קטן לאכול,אחרי הכל אי אפשר גם ששי-לי תישן וגם שאנוח לי בכיף יש חיים לנהל.

מבלי לשים לב עברנו את השבועיים הראשונים של אבות במשרה מלאה,אז אני חייב לציין שזה פשוט הולך ונהיה מדהים יותר מיום ליום.
ולכם חברינו הקוראים תודה גדולה על הפירגון והמוטביצה להמשיך.

*מצורפת תמונה להמחשה של שי-לי ושלי דנים על המשך התנהלות הבלוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s