שי-לי מפתחת אישיות

אין תגובות

#יום מספר 10

מסתבר ששי-לי פיתחה שיטה להעיר אותי,היא לא צריכה להשמיע קול היא פשוט מושכת לי בזקן עד שאני מתעורר.
אושר יצאה לעבודה לקראת השעה 7 בבוקר וכנראה הפריע איך שהוא לשנתה הערבה של שי-לי ואם משהו מפריע לשינה הערבה של שי-לי אז זה צריך גם להפריע לאבא.
על מסך הטלפון מופיע 07:04 בוקר טוב!

כן גם הבוקר היה די שיגרתי למען האמת,החתלה,זחילה וכו'…
עד שקרה משהו די מעניין הייתי אומר,מסתבר ששי-לי מפתחת אישיות ומהיום הדברים יתנהלו כפי שהיא רוצה.
בסביות השעה 8 ניסיתי להאכיל את שי-לי,תבינו היא כבר לוקחת מהבקבוק על בסיס קבוע אבל מסתבר שרק בתנוחות מסויימות.
אני שלמדתי איך להאכיל אותה הנחתי אותה בעגלה וכיוונתי את המשענת,שרתי לה א'-ב' מה שבדרך כלל פותח לה את התיאבון בצורה אוטומטית,אך הפעם לא סיפק תוצאות בשטח.
שי-לי נלחמת עם הבקבוק,עד שמבינה שהיא יכולה להחזיק בו מבלי לאכול ואני אעמוד לצידה כמו לולב לחינם,
אז ניסיתי בתנוחה השניה וגם היא לא צלחה,מסקנה הילדה לא רעבה.
"היא לא בקשה לאכול למה אני כופה את עצמי עליה."
חשבתי לעצמי והנחתי את הבקבוק בצד.

הבוקר היה נורא אינטנסיבי עבור שי-לי העסקתי אותה המון,רציתי שתשרוף אנרגיה ותפתח תאבון,אבל היא חשבה על לשרוף אנרגיה ולישון.
אני לא מתלונן שהיא נרדמת,גם לכם לא כדאי אחרת לא היה לנו זמן לכתוב בלוג,
רק כעבור כשעה לאחר שהספקתי את רוב מטלות הבית שי-לי התעוררה והפעם היא מבקשת אוכל.
כפי שאמרתי מפתחת אישיות,הגברת הקטנה אומנם לא מדברת בשפה שמובנת לכל אוזן אך אני מבין אותה מצוין.
ברגע שהתקדמתי לעבר שי-לי עם הבקבוק ונוצר קשר עין הפה שלה נפתח,לא היה צורך בשום מאמץ,אז סתם שרתי לה את ה- א'-ב' לפנק אותה מגיע לה סך הכל.

כששי-לי שבעה והשמש זורחת צריך להתארגן מהר וטייל אחרי הכל ויטמין D חשוב מאוד,
מעבר לכך ילדים מפעילים את רוב פעולות המוח שלהם במבטים,למוח שלנו לוקח אומנם שנייה לבצע המרה של קרני אור וצבע לתמונה ברורה של ממש,אך התהליך הזה מצריך מהמוח מאמץ רב ולילדים קשה להתמודד עם זה אז הם מתעייפים בקלות.
ככל שאנחנו מתקדמים בטיול,העצים החולפים על פניה של שי-לי ומידי פעם קרני השמש המתגנבות מבין ענפי העצים מושכים את מבטה לכל עבר ומרדימים את שי-לי.
אני מסיים את הטיול לבד וחוזר עם שי-לי הביתה.

כשנהנים הזמן עובר מהר אומרים לא ?
והנה לי כבר הגיע הצהריים עוד מעט אושר צריכה לחזור מהעבודה ואני עוד לא הכנתי שום דבר לאכול.
במהירות אני מוציא פולקע שהפשרתי מראש,כמה תפוחי אדמה,גזרים,בצלים ותבלינים מורח על הכל שמן ומכניס לתנור,באותו הזמן על האש מתבשל לו אורז לבן ואני רגוע.
שי-לי נתנה לי לבשל ללא הפרעות אז על הדרך כבר שהיא ישנה סיימתי לגמרי את מטלות הבית והתיישבתי לנוח לי בספה.
שי-לי התעוררה ברגע שהמוח שלי פגש את המחשבה הזאת "לנוח",מה עושים במצבים כאלה ? אני אספר לכם,
מרתיחים מים לקפה,מדליקים שירים בטלוויזיה ומתחילים להשתגע ולשיר עם שי-לי עד שאושר מגיעה ותופסת את המושחות.

את הקפה כבר שתיתי בסמוך למחשב כשאושר הגיע,העמקתי היום בנושא של "דיכאון אחרי לידה" ונזכרתי שגם אושר חוותה דבר כזה עד לפני כחודשיים.
מסתבר שהמודעות לנושא שואפת לאפס והחלטתי לנסות ולשנות זאת,אז כתבתי בלוג בנושא "דיכאון אחרי לידה לאמא" שמספר על הנושא ומציע פתרונות שלנו אישית עזרו מאוד,השקעתי כמה שעות על כתיבת אותו הבלוג ובסיומו התחלתי את זה אז הגיע הזמן להתקלח,לאכול ולישון כי מחר יום חדש עם שי-לי.

לאלו מכם שמעוניינים לעזור בהפצת התודעה לגבי דיכאון אחרי לידה

אתם מוזמנים לשתף את הבלוג מהלינק- כאן

*מצורפת תמונה להמחשה של שי-לי אוכלת מהבקבוק אפילו שהיא עושה פרצוף חמוץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s