נכנסים לשגרה


#יום מספר 9

לבוקר הזה קצת פחות חיכיתי,לאחר שהייתי ער למעלה מ 24 שעות ביממה האחרונה,התפללתי ששי-לי תרצה לישון בדיוק כמוני לפחות,לא יודע,נגיד עד איזה יום למחרת,לא רוצה להיות קטנוני אבל בערך …
אך לא כל התפילות נענות,הוא גם עסוק כנראה בהחתלה או משהו,שי-לי מושכת לי בזקן ואני כבר מרגיש בבעיה כי אני עדיין עייף,
אבל את שי-לי זה לא מעניין היא תמשוך ותמשוך עד אשר יצא הגזר !
בוקר יום שני על מסך הטלפון מופיע 06:54 בוקר טוב!

אז נכון שהתעוררו מוקדם מן הצפוי,נכון שלא הצלחתי לתאם עם שי-לי חלומות,אבל היי כבר בוקר וזה זמן לקפה.
מים על האש,את שי-לי החתלתי עוד לפני שפתחתי עיניים,כן אני מנוסה,אני עושה את זה בעיניים עצומות,תתמודדו.
הקפה מחדיר לתוכי קצת קפאין שמחזיר אותי אט אט לחיים,אבל אם אי פעם אחשוב על להתלונן שאני צריך להתעורר על עצמי אזכור לשקול בכובד ראש אם להגיד את זה ליד שי-לי,כי היא קלטה אותי והיא הרי יודעת שאני גמור אז היא בטח חושבת לעצמה ככה:
"הוא נראה עייף,אני הבת שלו,אני אעזור לו להתעורר"
והיא התחילה לצחוק,היא אכלה מהבקבוק מבלי להתווכח התאמנו על זחילה וטיילנו קצת בבית עד אשר יצאה השמש,
כשהשמש יוצאת גם אנחנו יוצאים איתה יחד.

כן… כמו שהבנתם אני לא צריך שעון מעורר בשביל לקום בבוקר,קפה בשביל להתעורר או עיניים בשביל להחליף חיתול…
ואז זה הכה בי,נכנסתי לשגרה,הצלחתי להתמודד עם שי-לי בצורה חלקה מהבוקר ועד שהיא נרדמה,שינה כזאת היא תופסת רק אחרי שאושר מניקה אותה,אבל הצלחתי וכן לא אשקר,אני 100% מרוצה מעצמי.

בזמן ששי-לי ישנה לה בנחת אני מתפנק לי עוד קצת על השמש ואז נכנסים הביתה שלא יפריעו לה לישון הכלבים של אבשלום.
אני כבר שלושה ימים רוצה לפנק את אושר ברביולי ברוטב שמנת פטריות ואיך שהמבט שלי הצטלב עם המטבח ידעתי שזה הזמן.
שלפתי סכינים,הרתחתי מים והתחלתי לבשל,הכנתי רוטב ובישלתי את ברביולי,ברגע שאושר חזרה הביתה פשוט ערבבתי יחד ובישלתי לעוד 10 דקות,הטעמים גבירותי ורבותי היו מדהימים,מרוצים מהתוצאה הסופית סך הכל.

עד שאושר חזרה מהעבודה הספקתי לעשות כביסה,לייבש ולקפל,כל שנותר זה לסדר בארון שבזה אני אישית איום,אושר מסדרת אותם חיילים.
הכל מסודר,נקי עכשיו צריך לאכול.
כל הבית מלא בריחות של רוטב שמנת פטריות והתאבון מנצח.
אחרי ארוחת הצהריים נחנו קצת ועשינו לשי-לי מקלחת,היא כל כך נהנת מזה שהייתי מקלח אותה פעמיים ושלושה ביום בשביל לראות אותה מחייכת ככה.

הערב התחיל לרדת ואני התחלתי להרגיש את התשישות שהיום הזה צבר לי,אבל בערב צריך לשנס מותניים ולהתאמן עוד קצת עם שי-לי על זחילה,אסור לחפף.
וכך אנו עושים אימון זחילה לצלילי שירים ששי-לי ואני אוהבים,אושר מצטרפת אלינו,אני שרואה בזה כהזדמנות עושה אט אט צעדים ברוורס לכיוון הדלת ומצליח להימלט לסיגריה,בזמן הזה אני כותב עוד חלק מהבלוג וככה אני במהלך כל היום,שיש לי רגע לסיגריהאני כותב…

בלוג בהמשכים…

*מצורפת תמונה להמחשה שנכנסו לשגרה⁦❤️⁩

*לאלו מכם שמעוניינים להכין בבית ולפנק את בן או בת הזוג ברביולי ברוטב שמנת פטריות,הכנתי מתכון,לינק למתכון לחצו – כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s