משא ומתן


#יום מספר 6

בוקר יום שישי חורפי בחוץ משתוללת לה סערה,בחדר השינה הרדיאטור דולק,מתחת לפוך חמים ונעים .
על מסך הטלפון 08:50 בוקר טוב !
התעוררת לצד שי-לי שלא נתנה לאושר לישון חצי לילה,עברנו את טקס ההחתלה של הבוקר והמשכנו לנו את היום.
יום שישי זהו יום עם אווירה טובה מבלי שום סיבה שנראת לעין,אושר לא עובדת ימי שישי ככה שיש לנו יום שלם להיות יחד,יום משפחתי שכזה.

שי-לי ואני התאמנו על זחילה ולמדנו צבעים,בזמן שאושר צברה מאגרים של מזון…
אושר התעוררה לאחר כשעה קלה והצטרפה אלינו,שי-לי שכבר רעבה מאוד הודיעה לנו שעכשיו צריך לאכול ואין וויכוח,אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה נשמע…
אני ואושר החלטנו שהיום אנחנו נשכנע את שי-לי לאוכל מבקבוק,הבכי וההסטריה של הרעב לא אפשרו לנו לנסות עם הבקבוק אז החלטנו להרגיע את שי-לי עם הנקה ולשלב את הבקבוק לאט לאט.
לאחר מאבק קטן אושר הצליחה לשכנע את שי-לי,הבקבוק עבר את מבחן הטעימה של שי-לי סוף סוף,או שכך לפחות חשבנו…

אז נכון שי-לי הסכימה לקחת את הבקבוק,אך כל זאת מקובל עליה כל עוד היא מחליטה שזה מקובל עליה ולא אנחנו,אז לפעמים היא מסכימה ולפעמים היא עדיין מסרבת,
אז החלטתי לצאת למשא ומתן עם שי-לי,כל עוד מתחשק לה שתקח את הבקבוק,בינינו זה עדיף מאשר לא תקח את הבקבוק בכלל.

מבלי לשים לב שעות אחר הצהריים הגיעו ועם מזג אוויר קר שאפשר לחוש רק בצפון שלנו,החלנו במקלחות ואירגונים כי בערב עולים להורים שלי לארוחת שישי.
אגלה לכם סוד קטן,שי-לי שלנו פשוט אוהבת להיות במים,כל מקלחת שלה זאת חוויה אחרת,חיוכים ושקט היא לא בוכה היא אוהבת להתקלח,זכינו!

הלבשתי את שי-לי בלבוש חגיגי,אחרי הכל יום שישי,הזמנו מונית ונסענו להורים שלי…
כשהתקרבנו לבית של ההורים שלי הריח כבר יצא מכל החלונות והציף את הרחוב,עם ריר על השפתיים ושי-לי על הידיים אנחנו נכנסים כמהופנטים.

ארוחת שישי…כל סוף שבוע הרפתקה בפני עצמה,מה יהיה?,מי יבוא?,מה יהיה לאכול?
אך כהרגלנו במשפחה כל אחד והכיסא שלו, מתיישבים ממש כמו בבית הכנסת.
האוכל מוגש על השולחן,הסרט הישראלי "אדון לאון" מתנגן לו במסך ואנו מתענגים ממטעמים מכל טוב שאבא שלי היקר הכין לנו.
לא הרבה יודעים אך אבא שלי מלבד בשלן מעולה הוא גם מייצר וודקה קווקזית ביתית,נקיה מכל החומרים המשמרים שיש בשוק,צלולה ומזוקקת…
לאחר כמה כוסיות מהוודקה הקווקזית,או בשמה "סמגון", כבר רואים דברים אחרת כמו לדוגמה את הריצפה,פעם היא הייתה ישרה ועכשיו היא קצת בשיפוע.

שבענו ואפילו שתינו קצת "סמגון",חגגנו את המשא ומתן עם שי-לי ועכשיו הגיע הזמן לחזור הביתה,לישון,אחרי הכל מחר לא קמים אחרי 8 בבוקר.

*מצורפת תמונה של שי-לי עם סבתא רבא שלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s